מי ישלם את חשבון הגז

יש לי וידוי אישי.

מעט מביך.

אני מפליץ.

טוב, לא אמרתי שזה וידוי חושפני או מרגש במיוחד. כולם מפליצים, זה ברור כשמש. הבעיה היא שאני מתבייש בזה עד עמקי קיבתי הבוגדנית.

לא תמיד הייתי כזה. בילדותי לא הפלצתי… או שאולי אני פשוט לא זוכר כי לא התביישתי בזה אז. מה שכן זכור לי בוודאות הוא ביקורו של סבא, שנאלץ לישון בחדרי מפאת חוסר המקום בבית. אני זוכר כי התעוררתי מוקדם באחד הבקרים ושכבתי בוהה בתקרה, כאשר לפתע זעזע את החדר קול רעם אדיר. הבטתי בתדהמה בסבי, שהמשיך לישון בשלווה, שווה נפש למופע המרשים של בני מעיו הקולניים. עד אז לא נתקלתי מעולם בהתנהגות כזאת אצל בני אדם מבוגרים, על כן הסקתי שקליפות תפוחי האדמה אותן נאלץ לאכול בזמן שהותו במחנה העבודה בהרי הקרפטים, הן שהשחיתו את מערכת העיכול שלו לבלי הכר.

אולם השנים חלפו, ובאחד הלילות נעורתי משנתי לקול רעם מוכר שנבע, אבוי לאותה בושה, מישבני שלי. התברר לי אם כן, שגז אכן סמיך ממים, וגם בדמי זורמים הפחמימנים השובבים המתפרצים בקול תרועה רם אל החלל החיצון. גילוי זה לא היה כה מרעיש אלמלא החינוך השמרני שקיבלתי בבית, המונע ממני לפזר תרעלתי לכל עבר בנוכחות הזולת כדוגמת שאר בני עמי המוציאים ממצרים בזרוע נטויה. על כן נידון אני להסתובב מרבית היום בפנים מעוותות וכאב משתק בבטני, עד אשר אמצא בית כיסא או מדבר נידח בו ניתן לשחרר את הגזים הרעילים בפרטיות מבורכת. וכך נראה היה שימשך המעגל האכזרי עד קץ.

אך מה עושה הדיבוק?

באחד האמשים נזדמן לי לצפות בנאומו של ראש ממשלתנו הנכבד בנוגע לקצבת ניצולי השואה. כה הופתעתי ממשמע אוזני עד שמיהרתי להשיג מקלות ניקוי והענקתי לשומעותיי טיפול יסודי ומפנק. אך הריח הבאוש שעלה מדבריו של מר אולמרט לא הותיר מקום לספק. לפני ניצב אדם הראוי ביותר לחקותו. רב אומן בהדחקת גזים. כבודו הגיע לדרגה כה גבוהה באומנות כיווץ השרירים הטבעתיים, עד שהגזים החסומים פנו לאחור ועברו דרך כל מערכת העיכול בחזרה אל פיו, משם היו פורצים עכשיו בתרועות רמות כאומרים “וויייי תראו אותי!”.

ואכו, צאו וחשבו: 83 שקלים לחודש לגולגולת עבור אוכלוסיה המצטמצמת בקצב כמעט אקספוננציאלי, הרי זאת בדיחה מסריחה.

היטלר היה וודאי מגחך מתחת לשפמו, ומשלם את חשבון הגזים של אולמרט בקלות ובמארקים של לפני פרוץ המשבר הגדול.

מאז אותו נאום איני טורח עוד לשלוט בגזיי והם בתמורה אינם מנסים להשתלט על מוצא פי.

איני יודע מה עתידו של קוף המקק*, אך ברור לי לגמרי כי ניצולי השואה ממשיכים לסבול מגזים שנים רבות לאחר שיקיריהם עלו בענן ציקלון B השמיימה.

חבל שבושה אינה מחלה מדבקת.

* הבטחתי קופים בפוסט הקודם.

Advertisements

About oweisman

An average man, 2.4 limbs and a hyena.
This entry was posted in צרות בכותרות. Bookmark the permalink.

3 Responses to מי ישלם את חשבון הגז

  1. נורית מ. says:

    😛

  2. yos says:

    mabrook alal blog ya brophsoer!

  3. miaoming says:

    תודה פרופסור,
    מקווה שגם בלוגך יתנוסס בגאווה (כפל משמעות) כאן בקרוב.

    נורית – :mrgreen:

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s